https://www.europe-passport.co.il https://www.europe-passport.co.il/my-post0d9bf7ee <div data-rss-type="text"> <h2> <strong> לפני עריכת המסמך העריך רופא המשפחה שהאישה סובלת מירידה קוגניטיבית גסה. </strong> </h2> <h2> <strong> <span>  </span> אבל כשסכסוך הירושה הגיע לביהמ"ש – נדחתה הבקשה לאפשר לו להעיד </strong> <span> <br/> </span> </h2> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> בית המשפט המחוזי בתל אביב </span> </span> <a href="https://www.psakdin.co.il/Court/6107944" target="_blank"> הכריע לאחרונה </a> <span> <span> במחלוקת על ירושה שהתנהלה בין קרוביה של אישה שהלכה לעולמה: צד אחד התנגד לצוואה האחרונה שהשאירה, ודרש שוב ושוב, בערכאות משפטיות שונות, לזמן לעדות את רופא המשפחה שקבע שבתקופת עריכתה סבלה המנוחה מ"ירידה קוגניטיבית גסה". אבל השופט נפתלי שילה דחה סופית את הבקשה והורה על קיום הצוואה. </span> </span> </p> <p> <span> בפסק הדין לא מפורט מה ציוותה המנוחה או מי הם הצדדים ומה קרבתם אליה, והם מוגדרים רק כשתי "המבקשות" (הקרובות שרצו לקיים צוואה ישנה מ-2011) ו"המשיב" (שרצה לקיים את הצוואה האחרונה מ-2014). </span> </p> <p> <span> <br/> ההליך הראשון התנהל בבית המשפט למשפחה, שם סבר מומחה מטעמו שהמנוחה הייתה כשירה בזמן החתימה על הצוואה האחרונה. בתגובה ביקשו המתנגדות לזמן את רופא המשפחה לעדות, אך הן נדחו ובפברואר 2023 נקבע שיש לקיים את הצוואה. </span> </p> <p> <span> המתנגדות ערערו והוסכם על מינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט. ואולם טרם שהגיש את חוות דעתו, עתרו השתיים שוב לזמן את רופא ושוב נדחו. כך או אחרת, בספטמבר אשתקד קבע גם המומחה הנוסף שסביר להניח שהמנוחה הייתה כשירה במועד צוואתה האחרונה, אבל ציין ש"בהחלט שווה" להעיד את רופא המשפחה. המתנגדות עטו על דבריו כמוצאות שלל רב ועתרו בשלישית לזמנו לעדות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אבל במאי האחרון שוב דחה בית המשפט למשפחה את בקשתן, וחייב אותן בהוצאות "על כילוי זמן שיפוטי". נכתב שהן "ממאנות להשלים עם החלטות חלוטות, וסבורות כי בית המשפט ישוב וידון בבקשות שנידונו בעבר". הודגש שהחזרת התיק לערכאה דלמטה נועדה לשמיעת המומחה הנוסף ותו לא, ומשכך אין מקום לזימון הרופא לעדות. </span> </p> <p> <span> גם הפעם סירבו השתיים להשלים עם התוצאה והגישו ביוני את בקשת הערעור למחוזי. הוא טענו שזימון הרופא לא כרוך במשאבים ניכרים והוא יתרום להגעה חקר האמת. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אבל כאמור גם השופט שילה דחה אותן. הוא הדגיש כי מאחר שהן לא עתרו לזימון הרופא כבר בשלב ההוכחות, הרי שאין להן להלין אלא על עצמן. בנוסף, הן לא עמדו על זימונו לעדות במסגרת הערעור שהוגש על פסק הדין. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "למבקשות הייתה הזדמנות במסגרת הדיון בערעור לעתור ולבקש את זימונו (=של הרופא) מחדש בבית המשפט קמא, כפי שביקשו מינוי מומחה חדש. ברם, המבקשות לא העלו דרישה זו והסכמתן לכך שימונה מומחה חדש משתיקה אותן מלטעון כיום שיש להן זכות להביא עד נוסף", כתב. "שהרי, התיק הוחזר רק לצורך מינוי מומחה חדש במידת הצורך, ולא לצורך שמיעת ראיות נוספות". הן חויבו ב-10,000 שקל הוצאות לטובת המשיב. <br/> </span> </p> </div> Wed, 20 May 2026 09:09:59 GMT https://www.europe-passport.co.il/my-post0d9bf7ee https://www.europe-passport.co.il/my-post5ce25349 <div data-rss-type="text"> <h2> <strong> בעלים של מפעל טקסטיל כעס על בנו במשך שנים, אבל בצוואה השביעית שערך בגיל 100 הותיר לו חלק מעיזבונו. ביהמ"ש דחה טענה שהמנוח לא היה כשיר </strong> <span> <br/> </span> </h2> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> בית המשפט למשפחה בתל אביב </span> <a href="https://www.psakdin.co.il/Court/6563969" target="_blank"> אישר לאחרונה </a> <span> <span> צוואה שהותיר אחריו אדם שהלך לעולמו, ובמסגרתה הוריש מיליוני שקלים לבן שאיתו היה מסוכסך לאורך שנים. השופט ליאור ברינגר דחה יורשים אחרים, שטענו שהמנוח התמודד עם דמנציה ולא היה כשיר לערוך את הצוואה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> המנוח, בעלים לשעבר של מפעל טקסטיל מצליח, היה אב לשני בנים. עם אחד מהם, שכיום מועסק כמאבטח בבית ספר, הוא היה מסוכסך במשך שנים, בין היתר בטענה שהביא לקריסת המפעל. על הרקע הזה הוא ערך לאורך השנים לא פחות משש צוואות שונות המנשלות אותו מעיזבונו, הכולל בית בשווי 20 מיליון שקל ו-2.5 מיליון שקל נוספים בבנק. </span> </p> <p> <span> <br/> אלא שב-2018 ערך האב את צוואתו השביעית והאחרונה, שבה כלל כיורשים את שני בניו (לימים הלך הבן השני לעולמו). לפי צוואה זו הוא הוריש לבן שאיתו היה מסוכסך רבע מהבית, כלומר כחמישה מיליון שקל. לפני כשלוש שנים הלך האב לעולמו בגיל 104. </span> </p> <p> <span> בהתנגדות לצוואה האחרונה שהגישו אלמנת הבן השני וילדיו, הם טענו שהיא נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת והיעדר כשירות. לטענתם, באותה תקופה היה האב חולה אלצהיימר סיעודי המרותק לכיסא גלגלים, שאפילו לא זיהה את בני משפחתו. עוד נטען שהצוואה נערכה תוך קנוניה ושיתוף פעולה בין שלושה עורכי דין ופרופסור לרפואה, אשר חתם כי המנוח היה כשיר. </span> </p> <p> <span> <br/> אבל השופט ליאור ברינגר דחה את המתנגדים. על הטענה שהצוואה היא פרי מזימה כתב כי לא הוצג אפילו "גרגר אבק הנחזה להיות משהו שקרוב לראיה, מאומה - סתם הכפשה מכוערת והטלת דופי באנשים מכובדים שביצעו את תפקידם ביושר ובהגינות". </span> </p> <p> <span> <br/> בסוגיית הכשירות של המנוח לצוות אימץ השופט את עדות המטפל הסיעודי שלו, שסיפר שהוא היה עצמאי וצלול עד שנתו האחרונה, וקיבל בעצמו החלטות הנוגעות לרכושו. עוד נמצא שלאב הייתה חברה בגרמניה שעימה נהג לשוחח בטלפון ולהיפגש איתה מדי תקופה בשווייץ. צוין שהוא קנה בעצמו את כרטיס הטיסה ונסע אליה לבדו. </span> </p> <p> <span> <br/> בפסק הדין נכתב: "כיצד ייתכן שזקן סנילי, תשוש, שאינו מזהה את בנו האהוב, טס לו לבדו לחו"ל לפגוש את חברתו? לא פעם אחת אלא באופן תדיר". </span> </p> <p> <span> <br/> השופט ציין כי שני מומחים מצאו שהמנוח היה כשיר בזמן חתימת הצוואה, ומומחה נוסף היה אמנם מסויג יותר, אך לא שלל כשירות. בנוגע לסיבוב הפרסה של האב בצוואתו האחרונה שוכנע השופט כי היא תוצר של חידוש יחסיו עם הבן ב-2016, ומכאן שמדובר במהלך הגיוני. בנסיבות אלה נקבע שהצוואה האחרונה תקפה. אשת הבן המנוח וילדיה חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של חצי מיליון שקל. <br/> </span> </p> </div> Wed, 20 May 2026 09:08:48 GMT https://www.europe-passport.co.il/my-post5ce25349 https://www.europe-passport.co.il/my-post08792bcf <div data-rss-type="text"> <h2> <strong> אישה שחיה עם גבר בשנותיו האחרונות דרשה הכרה כידועה בציבור וקבלת חלק מעיזבונו. </strong> </h2> <h2> <strong> <span>  </span> ילדיו התנגדו והעלו נגדה האשמה חמורה. מה קבע בית המשפט? </strong> <span> <br/> </span> </h2> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> בית המשפט למשפחה בקריות </span> <a href="https://www.psakdin.co.il/Court/6759149" target="_blank"> קיבל לאחרונה </a> <span> <span> את עמדתם של שלושה אחים שאביהם הלך לעולמו, ודרשו לא להכיר בזוגתו כידועה בציבור ולרשת אותו מכוח סטטוס זה. עם זאת, השופט ניר זיתוני דחה טענה חריפה שהעלו, ולפיה בת הזוג היא שגרמה למותו. </span> </span> </p> <p> <span> המנוח, שהיה גרוש מאימם של התובעים ולא הותיר אחריו צוואה, הלך לעולמו לפני כשלוש שנים. ילדיו הגישו בקשה לקבל צו ירושה שלפיו הם היורשים היחידים. זוגתו של האב בשנים האחרונות הגישה התנגדות לכך, בטענה שהיא הייתה ידועה בציבור של האב, וההליך הועבר לבית המשפט. </span> </p> <p> <span> <br/> לגרסתה, היא הכירה את המנוח ב-2014 וחיה איתו במשך תשע שנים רצופות עד למותו. היא סיפרה שהשניים ניהלו חיי משפחה תחת קורת גג אחת, נסעו יחד לחופשות בחו"ל, יצאו למסעדות, הגיעו יחד לאירועים משפחתיים, והמנוח אף רשם אותה כמוטבת לקבלת כספים מעבודתו במקרה של מוות. היא עתרה בנסיבות הללו לקבל חצי מעיזבונו. </span> </p> <p> <span> <br/> מנגד טענו ילדיו שבינה לבין אביהם הייתה מערכת יחסים חברית-אינטימית שנוהלה "מתוך מניעים אופורטוניסטיים אשר רחוקים מהקשר אותו ניסתה להוכיח תוך כוונת עושק, ניצול ורמייה". לשיטתם, לא מדובר בקשר של ידועים בציבור. </span> </p> <p> <span> הם האשימו אותה בלא פחות מגרימת מות אביהם. לטענתם היא "מצאה זמן להחליף בגדים בנחת" ו"להחזיק שיחה עם שער היישוב למשך תשע דקות ארוכות" בזמן שאביהם גסס, כשלדבריהם "ברור כשמש כי אילו הייתה מוגשת למנוח עזרה בטווח זמן מיידי - ניתן היה להציל את חייו". </span> </p> <p> <span> השופט זיתוני כאמור דחה את ההאשמה החמורה שהעלו, אולם לצד זאת קיבל את עתירתם לדחיית התנגדות בת הזוג ולהכרזה עליהם כיורשים הבלעדיים. </span> </p> <p> <span> <br/> אשר לסוגיית גרימת המוות, הוא מצא שבת הזוג יצרה קשר עם נציגי מד"א ארבע פעמים שונות, וחידד שאם היה ממש בטענות האחים - הרי שספק אם הייתה טורחת לעשות זאת. לדבריו הילדים הגישו תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים שאליו הובהל אביהם, והעובדה שלא צירפו את בת הזוג כנתבעת מחלישה את גרסתם כי היא זו שגרמה למותו. </span> </p> <p> <span> עם זאת, בהתייחס לסוגייה המרכזית שעל הפרק התקבלה טענת האחים שלפיה בת הזוג לא עמדה בנטל להוכיח מערכת יחסים של ידועים בציבור. צוין בין היתר שלא הוצגו הוכחות בדבר ניהול משק בית משותף, והאישה העידה בעצמה שלא שוחחה על עניינים כספיים עם המנוח. </span> </p> <p> <span> <br/> נקודה נוספת שנזקפה לחובתה נגעה להיעדר הוכחה על שהות משותפת בחו"ל, בניגוד לטענתה. השופט סיכם כי "בחינת כל השיקולים שהבאתי מובילה למסקנה לפיה אין לראות במבקשת כידועה בציבור של המנוח. אינני סבור כי די ברישומה של המבקשת כמוטבת בכדי להצדיק קבלת ההתנגדות, שעה שקיימים שיקולים נגדיים המצדיקים דחיית ההתנגדות". </span> </p> <p> <span> <br/> לקראת סיום העיר השופט כי אין להתעלם מכך שהמנוח והמבקשת חיו יחד, ואולם לדבריו עובדה זו כשלעצמה לא מספיקה כדי לבסס יחסי ידועים בציבור. בנסיבות אלה, היא לא זכאית לרשת את המנוח לפי חוק הירושה. הוא הורה על מתן צו ירושה לטובת ילדי המנוח המצהיר עליהם כיורשים הבלעדיים. בת הזוג חויבה לשלם להם 15 אלף שקל הוצאות. <br/> </span> </p> </div> Wed, 20 May 2026 09:07:55 GMT https://www.europe-passport.co.il/my-post08792bcf https://www.europe-passport.co.il/my-post6d32fb44 <div data-rss-type="text"> <h2> <strong> המנוחה הורישה את כל רכושה בחלקים שווים לארבעת ילדיה. </strong> </h2> <h2> <strong> אבל אחת מהם ביקשה נתח גדול יותר מהנכס בטענה שהיא שילמה עליו. </strong> </h2> <h2> <strong> <span>  </span> מה נקבע בביהמ"ש? </strong> <span> <br/> </span> </h2> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> בית המשפט למשפחה באשדוד </span> <a href="https://www.psakdin.co.il/Court/6375597" target="_blank"> דחה לאחרונה </a> <span> <span> תביעה שהגישה אישה שדרשה לקבל נתח גדול יותר משלושת אחיה בדירה בעיר שהותירה אימם המנוחה. היא טענה שמימנה את רכישת הנכס והאם לא החזירה את לה את כל הכסף, אבל השופטת עפרה גיא מצאה גרסה הפוכה שהציגה בהליך אחר. </span> </span> </p> <p> <span> האם הלכה לעולמה לפני כשנתיים. כמה שנים קודם לכן היא ערכה צוואה שלפיה מלוא רכושה, כולל הדירה, יחולק שווה בשווה בין ארבעת ילדיה. כחצי שנה לאחר מותה ניתן צו לקיום צוואתה, בהיעדר התנגדות מי מילדיה. ואולם זמן קצר לאחר מכן הגישה הבת את התביעה. </span> </p> <p> <span> <br/> לדבריה היא זו שמימנה את רכישת הדירה ב-1992, בסך 103 אלף דולר, ואימה השיבה לה מאז רק 73 אלף דולר. בנסיבות אלה, טענה, זכויותיה בדירה עומדות על 30% ואילו היתרה, בשיעור 70%, אמורה להתחלק בין האחים שווה בשווה (17.5% לכל אחד), כך שבסך הכול חלקה בנכס הינו 47.5%. </span> </p> <p> <span> <br/> מנגד טענו שאר היורשים שאחותם מבקשת לסחוט מהם כספים שלא כדין, תוך התכחשות לצו קיום הצוואה. הם הפנו לפסק דין מ-1998 הקובע שאימם שילמה לה 25 אלף דולר בנוסף ל-73 אלף הדולר, כך שלמעשה רוב החוב הוחזר. הם הוסיפו שאחותם נמנעה מלרשום את זכויותיה הנטענות בדירה במשך יותר משלושה עשורים, דבר המעיד שגם לשיטתה הנכס שייך לאימם בלבד. </span> </p> <p> <span> <br/> השופטת גיא מצאה שצודקים הנתבעים בטענתם שבמסגרת הליך משפטי מלפני 27 שנים, הודתה אחותם שאימה שילמה לה סכום נוסף מעבר ל-73 אלף הדולר. באותו פסק דין צוין שהשתיים חתמו על הסכם בשלהי 1994, שלפיו האם "מסרה לידי התובעת סך של 25 אלף דולר, בנוסף לסכום של 73 אלף דולר ששולמו". </span> </p> <p> <span> בפסק הדין נכתב: "מדובר בהשתק שיפוטי, חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט ביחס לקבלת 25 אלף דולר מן האם. בהליך קודם טענה התובעת כי קיבלה הכספים הללו מהאם, ועל כך הסתמך בית המשפט המחוזי בין היתר בעת מתן פסק הדין. כעת טוענת התובעת כי לא אמרה אמת במסגרת ההליך לעיל". </span> </p> <p> <span> <br/> השופטת הוסיפה שגם נימוקי התיישנות ושיהוי הובילו אותה לדחות את התביעה. גם לפי גרסת התובעת האחות, היא גורשה על ידי אחיה מדירת הירושה עוד ביוני 2018, ואולם מסיבה שאינה ברורה החלה בהליך המשפטי רק באוקטובר 2023, יותר מחמש שנים לאחר מכן. </span> </p> <p> <span> <br/> מסקנת השופטת הייתה שגם אם המנוחה באמת נותרה חייבת לתובעת כספים, הרי שהיא ויתרה עליהם. לפיכך היא הורתה על דחיית התביעה ביחס לדירת הירושה וקבעה שהיא תחולק בהתאם לצוואת המנוחה. <br/> </span> </p> </div> Wed, 20 May 2026 09:06:13 GMT https://www.europe-passport.co.il/my-post6d32fb44 https://www.europe-passport.co.il/my-postdeec2615 <div data-rss-type="text"> <h2> <strong> המנוח לא השאיר צוואה, והאישה ביקשה להכיר בה כידועה בציבור. בנו מנישואים קודמים טען שהסכם ממון ביניהם מהווה צוואה מנשלת, אבל ביהמ"ש דחה אותו </strong> <span> <br/> </span> </h2> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> בית המשפט למשפחה בקריות </span> <a href="https://www.psakdin.co.il/Court/6638007" target="_blank"> הכיר לאחרונה </a> <span> <span> באישה שניהלה זוגיות ממושכת עם גבר שנפטר כידועה בציבור שלו, וקבע כי היא זכאית לרשת אותו יחד עם בנו ממערכת יחסים קודמת. השופטת רונית ויצמן דחתה את טענת הבן שלפיה הסכם ממון עליו חתמו אביו והאישה מהווה צוואה המנשלת אותה מירושתו. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> ב-2022 התבשר המנוח שהוא חולה בשחפת ובכבד, וכעבור כשנה הוא הלך לעולמו כשהוא גרוש, מבלי שהותיר אחריו צוואה. כחודשיים לאחר פטירתו ניתן צו ירושה שלפיו בנו הוא יורשו היחיד. בת הזוג הגישה בקשה לתיקון הצו, וההליך הועבר לבית המשפט. </span> </p> <p> <span> <br/> לטענתה, הגם שלא התחתנו, ניהלו היא והמנוח מערכת יחסים ארוכה ורצופה שנמשכה כ-17 שנה וכללה מגורים משותפים. היא ביקשה להכיר בה כידועה בציבור הזכאית לרשת את המנוח בנוסף לבנו. </span> </p> <p> <span> לעומתה טען הבן כי אביו והתובעת לא ניהלו חיי משפחה אלא מערכת יחסים חופשית ובלתי מחייבת שכללה הפרדה רכושית גמורה, כך שהם אינם עונים על הגדרת "ידועים בציבור". במקביל, הוא הגיש תביעה להכיר בהסכם הממון שעליו חתמו כצוואה המנשלת אותה מנכסיו. </span> </p> <p> <span> אבל השופטת ויצמן קבעה שהסכם הממון אינו עומד בדרישות להכיר בו כצוואה. סעיף שהובלט בהקשר הזה קבע ש"כל צד יהא רשאי לצוות את רכושו כראות עיניו ולעשות כל צוואה שימצא לנכון". לדבריה, אם המנוח היה רואה בהסכם כצוואתו לא היה צורך בסעיף הזה. </span> </p> <p> <span> <br/> היא התרשמה שמערכת היחסים בין האישה והמנוח אכן הייתה כשל ידועים בציבור, בפרט על רקע עדויות בנה ובתה מקשרים קודמים, שראו במנוח אבא לכל דבר, ודאגו יחד עם אימם לטפל בו במסירות בערוב ימיו. </span> </p> <p> <span> ביתר פירוט סיפרה בתה של התובעת כי המנוח נהג להגיע לכל האירועים המשפחתיים, ואף היה אמור ללוות אותה בחתונתה, אך בשל מצבו הרפואי נבצר ממנו לעשות זאת. </span> </p> <p> <span> בנה של האישה סיפר שהיחסים בינו לבין המנוח היו כשל אב ובן, והוא היה מלווה אותו במפגשים בפנימייה, במשחקי כדורגל ובמסע כומתה בצבא. הוא ואחותו אישרו שאימם עברה לגור עם המנוח סביב 2009, כלומר חיה איתו תחת קורת גג אחת למשך כ-14 שנה עד פטירתו. </span> </p> <p> <span> <br/> התובעת עצמה תיארה בעדותה יחסים חמים בין המנוח לבין ילדיה. לדבריה מלבד העובדה שהתייחס אליהם כאל ילדיו והשתתף באירועים משפחתיים, הארבעה גם יצאו מדי קיץ לחופשה משפחתית. "הוא מאוד אהב אותם וגם הם מאוד אהבו אותו", סיפרה. </span> </p> <p> <span> <br/> בנסיבות אלה קבעה השופטת שהתובעת זכאית לרשת את המנוח כידועה בציבור שלו לצד בנו, כיורשים על פי דין ובהיעדר צוואה הקובעת אחרת. נפסקו לטובתה הוצאות משפט בסך 60 אלף שקל. <br/> </span> </p> </div> Wed, 20 May 2026 09:05:07 GMT https://www.europe-passport.co.il/my-postdeec2615 https://www.europe-passport.co.il/485 <div data-rss-type="text"> <p> <strong> התקבלה תביעת האישה לאכיפת סעיף בהסכם גירושין, המבוסס על התחייבות בין הצדדים בצרפת. טענת הבעל שהמסמך נעדר תוקף משפטי נדחתה </strong> <span> <br/> </span> </p> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span>  14 שנה לאחר שנחתם: בית המשפט למשפחה בחיפה הורה על </span> </span> <a href="https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%AA%D7%9E-%D7%A9-47611-01-23-%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A0-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99" target="_blank"> אכיפת הסכם גירושין </a> <span> <span> המזכה אישה ב-485 אלף יורו עם מות חמותה לשעבר, מתוך הירושה שיקבל הגרוש. </span> </span> <a href="https://www.psakdin.co.il/Court?rptSearchJudge=1&amp;rptSearchJudge$item0$txtJudge=%D7%98%D7%9C%20%D7%A4%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99&amp;rptSearchSide=1&amp;rptSearchLawyer=1&amp;rptSearchText=1&amp;rptSearchLaws=1&amp;rptCourtCategory=1&amp;SearchCourtSort=rbSortByDate&amp;rptList_Page=1&amp;Search=1" target="_blank"> סגן הנשיאה טל פפרני </a> <span> <span> דחה את טענת האיש כי המסמך שנחתם בצרפת ועליו מבוסס ההסכם נעדר תוקף משפטי. נקבע כי עצם העובדה שהגיש תביעה לביטולו בבית משפט בצרפת מפריכה את גרסתו. </span> </span> </p> <p> <span> התובעת והנתבע התחתנו בצרפת בשנות התשעים והביאו לעולם שלושה ילדים, כולם בגירים. בשלב מסוים חתם הבעל על "כתב התחייבות" במסגרתו התחייב לשלם לתובעת 485 אלף יורו בהינתן שלושה מקרים, שאחד מהם הוא קבלת ירושה במות אימו. <br/> </span> </p> </div> Wed, 20 May 2026 09:03:00 GMT https://www.europe-passport.co.il/485 https://www.europe-passport.co.il/my-post13e0a0fd <div data-rss-type="text"> <h2> <span> ארבעת הילדים מהנישואים הראשונים טענו שבפועל רצה אביהם להוריש את הנכס להם. </span> </h2> <h2> <span> <span>  </span> אבל השופטת שוכנעה כי הוא ביקש לוודא שרעייתו לא תהיה תלויה בהם </span> </h2> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> בית המשפט למשפחה באשדוד </span> <a href="https://www.psakdin.co.il/Court/6565719" target="_blank"> דחה לאחרונה </a> <span> <span> התנגדות שהגישו ילדיו מנישואים ראשונים של גבר שהלך לעולמו, לצוואה שהותיר ובה נישל אותם מדירתו לטובת אשתו השנייה. השופטת עפרה גיא שוכנעה שרצון המנוח היה לדאוג לרעייתו לשארית חייה, מבלי שתהיה תלויה בחסדי ילדיו. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> המבקשת בהליך היא אלמנת המנוח ומי שניהלה עימו זוגיות למשך 22 שנה. לא היו להם ילדים משותפים. בנובמבר 2022 ערך הבעל צוואה שבה הוריש לה את כל רכושו, תוך הדרת ילדיו מנישואיו הראשונים. היא ציווה ש"אם חלילה היורשת לא תהיה בחיים, הרי שאני מוריש את כל רכושי לארבעת ילדיי". פחות מחודש לאחר מכן הוא הלך לעולמו. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> <br/> ילדי המנוח התקשו להשלים עם נישולם מרכוש אביהם והגישו התנגדות לצוואתו. הם טענו בין השאר לטעות שנפלה בה, שכן לגרסתם רצונו האמיתי היה להוריש להם את הדירה אחרי מותו, ולא לאימם החורגת. </span> </p> <p> <span> <br/> לעומתם טענה האלמנה בצוואות שהותירו היא ובעלה נקבעו הוראות "יורש במקום יורש", ובוודאי שלא הייתה כוונה להוריש לילדי המנוח את דירתו. היא סיפרה שהתנהגותם כלפיה הייתה מחפירה וכי הם לא השלימו עם נישואיה לאביהם. </span> </p> <p> <span> תחילה קבעה השופטת גיא כי הצוואות שעליהן חתמו המנוח ורעייתו מהוות "צוואות הדדיות" שנערכו לאחר תיקון 12 לחוק הירושה, ומכאן שחלות על האלמנה מגבלות בנוגע לשינוי צוואתה. לצד זאת התקבלה טענתה כי הצוואה לא כוללת הסדר של "יורש לאחר יורש" אלא "יורש במקום יורש". המשמעות היא שלאחר שהאישה קיבלה את הירושה, ההסדר מוצה והילדים לא יורשים אחריה. </span> </p> <p> <span> <br/> בפסק הדין נדחתה טענת הילדים כי אביהם רצה להוריש להם את הדירה. מהעדויות ששמעה שוכנעה השופטת כי רצונו האותנטי היה בראש ובראשונה לדאוג לעתיד אשתו אחרי מותו, ולמנוע מצב שתהיה תלויה בחסדי ילדיו בקשר למקום מגוריה. </span> </p> <p> <span> "המנוח ביקש תחילה לצוות הדירה לילדיו", כתבה. "עם זאת, חשש שאלו לא ידאגו כראוי לאשתו. עוד חשש כי תהא תלויה בהם". לדבריה הוא התחבט רבות בעניין הדירה, עד שלבסוף בחר לצוות אותה לאשתו ללא כל הסתייגויות, למעט עריכת צוואה הדדית. </span> </p> <p> <span> <br/> השופטת שוכנעה כי המנוח הבין היטב את משמעות הוראות צוואתו, ומשכך לא מדובר בטעות אלא בצוואה המשקפת את רצונו. על רקע זה היא דחתה את טענת הטעות שהעלו האחים, ולמעשה את התנגדותם כולה. </span> </p> <p> <span> <br/> לפיכך נקבע שהצוואה תקוים ככתבה וכלשונה, וכי האלמנה רשאית לעשות בדירה כרצונה, ואפילו למכור אותה. לצד זאת הודגש ש"אין לשכוח כי המבקשת עצמה ערכה צוואה הדדית", ומשכך מוטלת עליה חובה מוסרית שלא לבצע בעיזבון פעולות שנועדו בכוונה תחילה לכלותו על מנת שיתר היורשים לא יירשו דבר לאחר מותה. נקבע שפעולה כאמור תהיה נגועה בחוסר תום לב, על כל המשתמע מכך. <br/> </span> </p> </div> Wed, 20 May 2026 09:00:07 GMT https://www.europe-passport.co.il/my-post13e0a0fd https://www.europe-passport.co.il/my-postff43481a <div data-rss-type="text"> <h3> <span> בת שנושלה מרוב הירושה טענה שאחיה ואחותה השפיעו על עריכת המסמך באופן לא הוגן. </span> </h3> <h3> <span> בבית המשפט הם התעקשו שמלכתחילה יחסיו עם אחותם היו מעורערים </span> </h3> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> בית המשפט למשפחה בירושלים </span> <a href="https://www.psakdin.co.il/Court/7451291" target="_blank"> דחה לאחרונה </a> <span> <span> התנגדות של אישה לצוואה שהשאיר אביה, ובה נישל אותה מירושת הבית שלו לטובת אחיה ואחותה. השופט ערן אביטל הדף את טענתה להשפעה בלתי הוגנת מצידם, בין היתר לנוכח ראיות שהוכיחו כי בפועל היא הייתה בקשר רציף וטוב עם אביה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> את הצוואה שבמוקד ההליך ערך המנוח ב-2020, כשנה לפני מותו. הוא קבע בו שבנו ובתו יקבלו בחלקים שווים את נכס המקרקעין שלו ואת יתר רכושו, בעוד בתו השנייה תנושל מרוב הרכוש, ותחלוק עם אחיה רק כספים מפוליסת ביטוח. </span> </p> <p> <span> <br/> לאחר מותו נאבקו ילדיו בבית המשפט בשאלת תוקף הצוואה. הבת המתנגדת לצוואה טענה שאחיה הסיתו את אביהם נגדה וניצלו את חולשותיו הרפואיות - לרבות דמנציה ובעיות שמיעה - על מנת להשפיע עליו לנשל אותה מעיקר נכסיו. לשיטתה, הם אלו שיזמו את הצוואה, כמו גם ייפוי כוח מתמשך לטובתם, ומכאן שהיא חסרת תוקף. היא ביקשה לקיים צוואה קודמת ושוויונית יותר, שאותה ערך ב-2006. </span> </p> <p> <span> <br/> מן העבר השני טענו אחיה שהיוזמה לצוואה ולייפוי הכוח המתמשך הייתה של אביהם, ללא מעורבות כלשהי מצדם. לדבריהם לא בכדי הוא הדיר את אחותם מעיקר רכושו שכן התנהגה כלפיו באופן מחפיר, רבה עימו הרבה ושלחה לו מסרונים פוגעניים, בהם כינתה אותו "טיפש ועקשן, בריון וטרוריסט, מפלצת, מרושע, קמצן, גנב ושקרן". </span> </p> <p> <span> <br/> ואכן השופט אביטל דחה את הטענה שהאח והאחות הפעילו על אביהם השפעה בלתי הוגנת על מנת לנשלה מעיקר רכושו, ואת הטענה שהיו מעורבים בעריכת הצוואה: "אין מחלוקת כנה בין הצדדים כי במועד חתימת הצוואה המנוח נהג לבשל לעצמו, לבקר את המתנגדת ואת התובעת בדירותיהן (תוך שהוא נוהג אליהן), והוא לא נזקק לסיוע פיזי כלשהו". </span> </p> <p> <span> הוא ציין שאמנם הבן גר עם אביו בביתו, ואולם לא הוכח שהאב היה תלוי בו באופן העולה כדי השפעה פסולה. לגבי האחות הזוכה, נכתב שהיא בכלל התגוררה במרחק רב מאביה, וממילא הקשר ביניהם לא היה ברמה של יצירת תלות שמערערת את תוקף הצוואה. </span> </p> <p> <span> <br/> בפסק הדין צוין שמעדות הבת עצמה עלה שאביה כלל לא בודד על ידי אחיה ואחותה, אלא היה לה קשר רציף עימו, שכלל הליכה ביחד לשופינג. "מתוכנה של עדות זו עולה, כי המנוח תפקד באורח סביר והוא נהג לבקר אותה בדירתה, והשניים אף הלכו לחנויות ברחבי העיר כדי לרכוש למנוח בגדים", נכתב. </span> </p> <p> <span> <br/> השופט קבע שהבת המתנגדת לא הוכיחה מעורבות חריגה מצד האחים בהכנת המסמך. הוא סיכם שבהיעדר עילה כלשהי לפסילתה, יש להורות על קיום הצוואה ככתבה וכלשונה, תוך חיוב הבת שנושלה מהבית בהוצאות משפט בסך 35 אלף שקל. <br/> </span> </p> </div> Wed, 20 May 2026 08:58:33 GMT https://www.europe-passport.co.il/my-postff43481a https://www.europe-passport.co.il/blog-post-9 <div data-rss-type="text"> <p> <span> הרבה ישראלים בעלי אזרחות צרפתית או דרכון צרפתי משקיעים בנכסי נדל״ן בצרפת, שם הם נהנים מהריבית הנמוכה וממחיר ונמוך יחסית לנדל"ן בארץ . מצד שני, צרפתים לא מעטים, יהודים ברובם, משקיעים בנכסים בישראל ורואים בכך סוג משל תעודת ביטוח, למקרה שבו יצטרכו לנטוש את ביתם בצרפת ולעלות , בין היתר בשל אנטישמיות או חשש מבחירת נשיא מהימין הקיצוני. ברוב המקרים, נכסים אלו מושכרים עד לפטירת בעל הנכס, ולאחר מכן הצאצאים מוצאים את עצמם מסובכים בבקשות ירושה שבהן מעורבים הדין הצרפתי והדין הישראלי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> חוק הירושה הישראלי קובע כי הדין החל על הירושה הוא דין מושבו העיקרי של המוריש. עוד נקבע כי במקרה והמוריש הוא תושב חוץ יש לפנות לדין מושבו (הדין הזר). </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> באותה מידה, תקנה אירופאית חדשה שנכנסה לתוקף ב-17 באוגוסט 2015 בצרפת קבעה כללים ברורים לגבי חלוקת עיזבונם של נפטרים בעלי נכסים במדינה שהיא איננה מדינת מגוריהם העיקרית (לדוגמה נכסים של ישראלים תושבי צרפת או של צרפתים תושבי ישראל). </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> כך, לגבי תושבי צרפת שנכסיהם בישראל, נקבע בתקנה כי בהיעדר צוואה הנכסים בישראל יחולקו בהתאם לדין מקום מושבו העיקרי של הנפטר, דהיינו בהתאם לדין הצרפתי הפנימי, ובלבד שהנפטר היה תושב צרפת בעת פטירתו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ואולם, תושב צרפת יכול לבחור כי על כלל נכסיו יחול דין אחר, שאליו יש לו זיקה או קשר הדוק. תושב צרפת יכול להחליט במפורש בצוואה כי על נכסיו יחול הדין הישראלי. עיקרון זה נתן למעשה למוריש חופש מוחלט להחליט באיזה אופן יחולק העיזבון (להבדיל מהקבוע בדין הצרפתי הפנימי הקובע כי ישנן מנות שמורות לילדים, מה שמכונה "זכות השריון"). </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בעקבות התקנה החליטו רבים מתושבי צרפת שלהם נכסים בישראל או תושבי ישראל שלהם נכסים בצרפת לערוך צוואות שבהן יופעל הדין הישראלי בלבד על עיזבונם ובכך תבוטל לגביהם זכות השריון הצרפתית. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ואולם, לאור השפעתה הרחבה של התקנה על עריכת צוואות בצרפת ובישראל, המחוקק הצרפתי החליט לסייג אותה. בשלהי 2021 נולדה מהפכה שנייה בדין הירושה הצרפתי: הגבלות על חלוקת עיזבון של תושבי צרפת ובעלי אזרחות כפולה (ישראלית וצרפתית) לגבי נכסים בצרפת. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בתחילת נובמבר 2021 נכנס לתוקף חוק חדש בצרפת שמאפשר ליורשים מוגנים (ילדים ונכדים) לדרוש פיצוי אם האב או הסבא בחרו לחלק את העיזבון לפי חוק ירושה זר (לדוגמא חוק הירושה הישראלי) באמצעות צוואה, ושללו מהם את זכויותיהם לרשת את הנכסים שבצרפת. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> החוק החדש נועד להגביל באופן מהותי את התקנה האירופאית מ-2015. חקיקה זו יצאה כנגד תושבי צרפת המחזיקים באזרחות כפולה שבחרו לחלק את העיזבון שלהם לפי הדין הזר (למשל הישראלי), ולעיתים לצוות את כלל רכושם לבן או בת זוג מנישואים שניים ולנשל את הילדים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> המחוקק הצרפתי ציין כי מאחר שההתנהלות הזו סותרת לחלוטין את עקרונות הדין הצרפתי, שמגן על הילדים מאובדן ירושה, מצאו עצמם השופטים הצרפתיים עם ידיים קשורות, ונאלצו לאשר צוואות שבהן הפעילו המצווים את התקנה האירופאית. </span> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 23 Aug 2022 11:35:42 GMT https://www.europe-passport.co.il/blog-post-9 thumbnail main image https://www.europe-passport.co.il/blog-post-8 <div data-rss-type="text"> <p> <span> המסמכים הדרושים להנפקת ספר המשפחה - Livret de famille בקונסוליה הצרפתית </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> רשימת מסמכים לבני הזוג אשר התחתנו בישראל ו/או בני זוג לא נשואים שילדיהם נולדו בישראל : </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> 1.   - תעודת הנישואין הישראלית מהרבנות נושאת חותמת אפוסטיל </span> </p> <p> <span> 2.   - אם בן/ת הזוג נולד/ה בחו"ל: תעודת לידה של בן/ת הזוג שאיננו/ה צרפתי/ה נושאת חותמת אפוסטיל של המדינה בה התעודה הוצאה עם תרגום לצרפתית על ידי מתרגם מוסמך מטעם הקונסוליה הצרפתית או נוטריון מוסמך מטעם הקונסוליה הצרפתית.- </span> </p> <p> <span> 3.   - תמצית רישום ממרשם אוכלוסין מורחבת של משרד הפנים של בני הזוג נושאת חותמת אפוסטיל </span> </p> <p> <span> 4.   - אם בן/בת הזוג הלא צרפתי נולד בישראל תעודת לידה ממשרד הפנים נושאת חותמת אפוסטיל </span> </p> <p> <span> 5.   - צילום דרכון ישראלי של שני בני הזוג + צילום ת.ז. ישראלית שלהם </span> </p> <p> <span> 6.   - טפסים בצרפתית: טופס בקשה לרישום נישואין, טופס לבקשת רישום ילד קטין בספר המשפחה וטופס בקשת שם לילד הקטין - ניתן למצוא את כל הטפסים באתר זה - </span> </p> <p> <span> 7.   - מעטפה בגודל A5 מבויילת ב 15 שקלים עם הכתובת שלכם בישראל </span> </p> <p> <span> 8.   - תעודות לידה דו לשונית של הילדים (ממשרד הפנים ) נושאת חותמת אפוסטיל </span> </p> <p> <span> 9.   - תעודת לידה של בן/ת הזוג הצרפתי/ה (תעודת לידה צרפתייה מ Nantes ) </span> </p> <p> <span> 10. - ספר המשפחה של הורי בן/ת זוג הצרפתי/ה </span> </p> <p> <span> 11. - צילום תעודה קונסולרית של בן הזוג הצרפתי / בת הזוג הצרפתיה </span> </p> <p> <span> 12. - צילום דרכון צרפתי ביומטרי או תעודת זהות צרפתית ביומטרית של בן הזוג הצרפתי / בת הזוג הצרפתיה </span> </p> <p> <span> 13. - הוכחת מקור האזרחות של בן/בת הזוג הצרפתי (תעודות לידה ונישואין של ההורים והורי הורים עד שמוכיחים לידה של דור שני ברציפות באלג'יר או צרפת או התאזרחות) - ראה הסבר על הוכחות מקור זכאות לאזרחות צרפתית באתר זה. </span> </p> <p> <span> 14. - לבני זוג שלא נישאו אך הביאו ילדים שנולדו בישראל ייש להביא תמצית רישוטם ממרשם אוכלוסין מורחבת של שני ההורים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לאחר שלושה חודשים ישלח אל ההורים הביתה את ספר המשפחה שבו הילדים יהיו רשומים. </span> </p> <p> <span> לאחר מכן, כשהילדים יגיעו לגיל 18 עליהם לפנות לקונסוליה למחלקת הרישום מצוידים - אם הם התחתנו - בכל המסמכים הנדרשים להנפקת ספר המשפחה משלהם + תמונות (כי ירשמו בקונסוליה ויקבלו תעודה קונסולרית) + צילום ספר המשפחה של ההורים (כלומר שלכם). </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אם הילדים הבוגרים לא התחתנו אך רוצים דרכון צרפתי עליהם להגיע לקונסוליה מצוידים בתעודת הזהות שלהם + ספר המשפחה של הוריהם + תמונות פספורט, הם ירשמו בקונסוליה כצרפתים הגרים מחוץ לצרפת, יקבלו תעודה קונסולרית ויוכלו לבקש הנפקת דרכון צרפתי עבורם.. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פירוט ההליך שיש לעבור מול הקונסוליה הצרפתית בתל אביב או בירושלים לבקשת ספר משפחה: </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> במדור רישום אזרחי של הקונסוליה הצרפתית בתל אביב: </span> </p> <p> <span> החל מחודש יוני 2018 לא ניתן לקבוע פגישה וכל ההליך לבקשת ספר משפחה , דהיינו ארישום נישואין מול הקונסוליה הצרפתית ורישום ילדים בספר משפחה , מתבצעת במסירת מסמכים. </span> </p> <p> <span> ההליך במתכונת החדשה מחיל מספר שלבים , דרך התכבות במייל עם המחלקה וזאת עד לקבלת מספר תיק על ידי המדור האזרחי של הקונסוליה . יש לציין כי ניתן למסור את המעטפה בה כל המסמכים הנדרשים רק לאחר קבלת מספר תיק על ידי המחלקה. מספר התיק ינתן לכםם דרך המייל. </span> </p> <p> <span> ליצירת קשר , הגשת בקשה לספר משפחה ורישום נישואים וילדים יש לנסח מייל בצרפתית לכתובת: </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אתם נדרשים לנסח את בקשתכם בשפה הצרפתית בלבד. בקשתכם חייבת לכלול את הפרטים הבאים: : </span> </p> <p> <span> לציין את שם בעל האזרחות הצרפתית כפי שהוא מאויות בדרכון הצרפתי, מספר הכרטיס הקונסולרי, מספר הטלפון של בעל האזרחות הצרפתית, מהות הבקשה (רישום ילדיםץ רישום נישואין, רישום פטירה וכו ....) . בנוסף, יש לצרף סריקה של כל התעודות הצרפתיות המעידות על מקור זכאותכם כאזרחים צרפתים . מומלץ לשלוח במייל סריקה של כל התעודות המקוריות . לאחר קבלת מספר תיק, תכניסו אותן במעטפה עליה תציינו את מספר התיק שניתן לכם על ידי המחלקה. </span> </p> <p> <span> משמעות הדבר הינה כי בכל פעם שתרצו לפנות למחלקה זו ולרשום ילד נוסף תתבקשו להשיג מחדש את כל התעודות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ההליך לבקשת ספר משפחה מול הקונסוליה הצרפתית בתלמ אביב מתנהל במספר שלבים: </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ·    בשלב ראשון יש לשלוח מייל מנוסח בצרפתית או באנגלית בו אתם מפרטים את מהות בקשתכם ופנייתכם לקונסוליה (רישום נישואין או ילדים) </span> </p> <p> <span> ·    הקונסוליה שולחת לכם טופס למילוי בשפה הצרפתית ובשפה העברית - ניתן למלא את הטופס בעברית </span> </p> <p> <span> <span> ·    אתם מחזירים את הטופס עם כל הפרטים במייל חוזר לקונסוליה </span> </span> </p> <p> <span> ·    בשלב זה , הקונסוליה שולחת לכם במייל את כל הטפסים למילוי ורשימת מסמכים - את רשימת המסמכים המלאה לבקשת ספר משפחה ורישום ילדים תמצאו באתר זה בשפה העברית - ומבקשים מכם לארגן את הכל ולחזור אליהם במייל חוזר רק כאשר הכל מוכן </span> </p> <p> <span> ·    לאחר שארגנתם את שלל התעודות הישראליות כולל חותמת אפוסטיל ואת כל התעודות הנדרשות ממרשם הצרפתים, עלכם שלוח מייל חוזר בבקשה שייצרו עמכם קשר </span> </p> <p> <span> ·    הקונסוליה הצרפתית יוצרת עמכם קשר טלפוני ומתאמת לכם פגישה </span> </p> <p> <span> ·    ביום הפגישה אתם צריכים להגיע לקונסוליה עם כל המסמכים וכל הטפסים </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> במדור רישום אזרחי של הקונסוליה הצרפתית בירושלים </span> </p> <p> <span> ניתן להגיע מימים ב' עד ה' בין השעות 8:30 בבוקר ל 12 בצהריים - עד כה לא נידרש לתאם פגישה מראש או לשלוח מסמכים במייל כפי שנהוג בקונסוליה הצרפתית בתל אביב . יחד עם זאת מומלץ ליצור קשר עם המדור האזרחי במייל: </span> </p> <p> <span> diplomat@france-jeru.org </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לגבי בני זוג שהתחתנו מחוץ לישראל בנישואים אזרחיים אך לא עדכנו אל מול צרפת את מעמדים האזרחי </span> </p> <p> <span> יש צורך בשלב ראשון לפנות לקונסוליה הצרפתית המוסמכת בעיר בה הם התחתנו ולהגיש בקשה לרישום נישואים. מומלץ להיעזר בעורך דין המבין בתחום כדי להגיש בקשה לרישום נישואים מול כל קונסוליה צרפתית . ההליך הינו דומה להליך בישראל אך לכל אחד יש טפסים / דרישות שונים/ות. </span> </p> <p> <span> לאחר מיכן בני הזוג יקבלו את ספר המשפחה שלהם מהקונסוליה המוסמכת ואז יוכלו לרשום את ילדיהם הקטינים ילידי ישראל מול הקונסוליה הצרפתית בתל אביב. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לתשומת ליבכם: כל התעודות ממרשם הצרפתי צריכות לךהיות מעודכנות - מתקבלות אך ורק תעודות שהונפקו בשלושה החודשים האחרונים </span> </p> <p> <span> התעודות הישראליות או זרות (כלומר לא צרפתיות ) נושאות חותמת אפוסטיל מתקבלות אך ורק אם הונפקו לפני פחות מחצי שנה </span> </p> <p> <span> מסמך זה נערן ע"י עו"ד ג'ולי דניאל ואיננו ניתן להעברה ללא הסכמתה. יובהר כי מסמך זה איננו מהווה יעוץ משפטי וכי הוא להנחייה בלבד - כל הזכויות שמורות לעו"ד ג'ולי דניאל </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בדף זה ובקבוצת פייסבוק ״ ישראלים בעלי דרכון צרפתי ״ תוכלו למצוא מידע מורחב בנושאים: </span> </p> <p> <span> אזרחות צרפתית לבן זוג </span> </p> <p> <span> אזרחות צרפתית לילדים </span> </p> <p> <span> אזרחות צרפתית לנכדים </span> </p> <p> <span> אזרחות צרפתית הטבות </span> </p> <p> <span> ספר משפחה צרפתי </span> </p> <p> <span> אזרחות צרפתית </span> </p> </div> Tue, 23 Aug 2022 11:29:54 GMT https://www.europe-passport.co.il/blog-post-8 thumbnail main image https://www.europe-passport.co.il/blog-post-7 <div data-rss-type="text"> <h3> <span> אזרחות צרפתית מתוף נישואין – תנאים ורשימת מסמכים  </span> </h3> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> כדי לקבל אזרחות צרפתית מתוקף נישואין, עליך קודם כל להיות נשוי לאזרח צרפתי לפחות 5 שנים ולהצליח במבחן השפה הנקרא tcf . מבחן זה דורש ידיעת השפה הצרפתית ברמה B1 הן בכעתב והן בעל פה. המבחן מורכב משלושה חלקים: שאלון אמריקאי לאחר השמעת הודעה / טקסט בצרפתית , חיבורא בצרפתית על נושא חברתי , מבחן בעל פה מול בוחן. </span> </p> <p> <span> חשוב לציין כי ייתכן ותתקיים חקירה כדי להבטיח שבני הזוג עומדים בקריטריונים הנדרשים ובן הזוג המעוניין לרכוש את האזרחות הצרפתית מתוקף נישואין בעל מוטיבציה גבוהה ויכול להעיד על קשר עם התרבות הצרפתית. </span> </p> <p> <span> <span> בנוסף, על בני הזוג להוכיח כי בני הזוג מנהלי חיים משותפים מאז תאריך הנישואין. </span> </span> </p> <p> <span> לאחר הגשת התיק בני הזוג יוחמו על הצהרה. </span> </p> <p> <span> <span> רשימת מסמכים : </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> טופס Cerfa בשני עותקים הכולל את כל הפרטים חתום </span> </p> <p> <span> הוכחת מגורים משותפים: חשבון ארנונה או חשמל על שמות שני שניט הזוג, בו מצוין שם משפחה, שם פרטי וכתובת מלאה </span> </p> <p> <span> תעודת לידה של בן הזוג המעוניין לרכוש את האזרחות הצרפתית הכוללת את הפרטים הבאים: שם המשפחה, השם הפרטי, התאריך ומקום לידתם של ההורים. </span> </p> <p> <span> תעודת נישואין של הורי בן הזוג המעוניין לרכוש את האזרחות הצרפתית </span> </p> <p> <span> תעודות לידה של הורי בני הזוג המעוניין לרכוש את האזרחות הצרפתית </span> </p> <p> <span> העתק תעודת זהות ישראלית ודרכון ישראל של בן הזוג המעוניין לרכוש את האזרחות הצרפתית </span> </p> <p> <span> <span> תעודת נישואין צרפתית של בני הזוג ממרשם הצרפתים שתוקפה פחות </span> </span> </p> <p> <span> תעודות לידה של ילדים שנולדו לפני הנישואין או אחריהם, אם רלוונטי. </span> </p> <p> <span> הוכחה אזרחות צרפתית של בן הזוג הצרפתי : תעודת זהות צרפתית מאובטחת ודרכון צרפתי ביומטרי ובמקרה ובעל האזרחות הצרפתית הינו יליד ישראל (כלומר צרפתי בהורשה בלבד) אישור מבית המשפט על אזרחותו הצרפתית – פסק דין המאשר את אזרחותו הצרפתית או לחילופין כל המסמכים המעידים על מקור זכאותו לאזרחות צרפתית. </span> </p> <p> <span> <span> תעודת קונסולרית של בן הזוג הצרפתי במרשם הצרפתים שמתגוררים מחוץ לצרפת </span> </span> </p> <p> <span> <span> במקרה ובן הזוג המעוניין לרכוש את האזרחות הצרפתית היה נשוי טרם נישואיו עם בעל האזרחות הצרפתית ( נישואין קודמים) עליו להגיש תעודות גירושין  </span> </span> </p> <p> <span> תעודת יושר של בן הזוג המעוניין לרכוש את האזרחות הצרפתית. </span> </p> <p> <span> כאשר לבן הזוג הזר ישנם ילדים קטינים, חובה להצהיר עליהם ולצרף את תעודות לידתם כדי שהילדים הקטינים יופיעו בהצהרת האזרחות הצרפתית ויקבלו גם </span> </p> <p> <span> הם את הזכאות . </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בדף זה תוכלו למצוא מידע בנושאים: </span> </p> <p> <span> ֿאזרחות צרפתית לבן זוג </span> </p> <p> <span> אזרחות צרפתית מתוקף נישואין </span> </p> <p> <span> דרכון צרפתי לבן זוג </span> </p> <p> <span> דרכון צרפתי מתוקף נישואין </span> </p> <p> <span> הקונסוליהנ הצרפתית </span> </p> <p> <span>  אזרחות צרפתית  </span> </p> </div> Tue, 23 Aug 2022 11:08:08 GMT https://www.europe-passport.co.il/blog-post-7 thumbnail main image https://www.europe-passport.co.il/blog-post-6 <div data-rss-type="text"> <p> <span>  חידוש דרכון צרפתי שפג תוקפו: </span> </p> <p> <span> אני בעל אזרחות צרפתית מזה כ- 20 שנה ( נשוי לאזרחית צרפתית מתוקף הורשה) ברשותי דרכון צרפתי שתוקפו עומד לפוג ברצוני לחדש אותו אני לא דובר השפה האם אני צפוי לקשיים במהלך החידוש </span> </p> <p> <span> תשובה </span> <span> <span> : כדי לחדש את דרכונך הצרפתי תתבקש להציג טת כל המסמכים המעידים על זכאותך, כלומר את כל תעודות הלידה מכל הדורות ממרשם הצרפתים עד מקור זכאותך – </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אזרחות צרפתית בהורשה: </span> </p> <p> <span> סבתא שלי שנפטרה לפני 15 שנה היתה לה אזרחות צרפתית. היא נפטרה עם אזרחות ישראלית וצרפתית. האם אפשר להגיש בקשה לאזרחות? האם אמא שלי גם חייבת להגיש בקשה על מנת שאני אוכל? </span> </p> <p> <span> תשובה </span> <span> : ראשית יש לדאוג לחדש את זכאות אימך – אם אימך לא החזיקה באזרחותה בהורשה היא תתבקש לעבור הליך של תעודה המעידה על אזרחות צרפתית מול בית המשפט המנהלי בצרפת – ורק לאחר מיכן תוכל לבקש דרכון צרפתי ורישום ילדיה בספר משפחה צרפתי על מנת להעביר אלכם את זכאותה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אזרחות צרפתית לילדים – ספר משפחה צרפתי </span> </p> <p> <span> עליתי לארץ מצרפת ויש לי אזרחות צרפתית. אשתי לא צרפתייה. יש לנו 3 ילדים קטנים ואני מעונין להוציא להם אזרחות, מה התהליך? האם גם אשתי תוכל לקבל אזרחות? </span> </p> <p> <span> <span> תשובה: יש צורך לפנות לקונסוליה הצרפתית בתל אביב או ירושלים בהתאם לרבנות בה התחתנתם ולהשיג את המסמכים לצורך רישום הנישואין והילדים – בעצם תבקשו ספר משפחה צרפתי. </span> </span> </p> <p> <span> בספר יירשמו את ילדכם ובכך תעביר אליהם את הזכאות לאזרחות צרפתית בהורשה. ניתן למצוא את הרשימה המלאה באתר זה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חידוש דרכון צרפתי שפג תוקפו: </span> </p> <p> <span> יש ברשותי דרכון ות"ז שפג תוקפם. מה אני צריכה בכדי לחדש? האם יש אפשרות להוציא ספר משפחה כי איבדנו אותו?. בעלי גם אזרח צרפת נולד בארץ וגר בצרפת עד גיל 16. למה הוא זקוק בכדי לחדש דרכון??? </span> </p> <p> <span> תשובה </span> <span> , י רשימת המסמכים הנדרשים לחידוש מסמכים צרפתיים נמצאים באתר של הקונסוליה ה צרפתית בת"א. לרוב נדרשת תעודת לידה אשר יש להזמין במרשם הצרפתים , דרכון פג תוקף/ת"ז פג תוקף, הוכחה על אזרחות צרפתית של ההורים כגון תעודת לידה צרפתית או ספר משפחה של ההורים או הורי הורים לגבי ספר משפחה, במידה והיה והוא נאבד, יש אפשרות לשכפל את הספר משפחה אך מדובר בהליך קצת מורכב ויש צורך ראשית בחידוש ת"ז/דרכון שלך.  </span> </p> </div> Tue, 23 Aug 2022 10:36:04 GMT https://www.europe-passport.co.il/blog-post-6 thumbnail main image https://www.europe-passport.co.il/blog-post-5 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> Testaments en </span> </span> <span> Israël  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Conformément à la nouvelle réglementation européenne et compte tenu de la possibilité ouverte pour les français résidents en Israël ou possédant la nationalité israélienne de choisir la loi qui sera applicable à l'ensemble de leur succession, y compris pour les biens situés en France ou ailleurs, il est désormais possible de désigner expressément le droit israélien comme applicable à l'ensemble de votre succession et par conséquent écarter la réserve héréditaire française - en désignant </span> </p> <p> <span> librement vos héritiers. </span> </p> <p> <span>  Il est fortement recommandé de rédiger un testament auprès d'un Notaire israélien maitrisant et connaissant parfaitement le droit français et les conditions fixées par la nouvelle directive européenne. </span> </p> <p> <span> Ce testament sera rédigé en hébreu et en Français, avec certification notariale de traduction et authentification notariale du testament. Ainsi, il pourra être immédiatement accepté par votre Notaire Français ou toute administration française, et ceci sans procédures complémentaires nécessaires . </span> </p> <p> <span> Notre étude vous conseillera pour la rédaction et la signature d'un testament notarié applicable en Israël et en France, testament qui respectera les droits israélien et Français en vigueur. </span> </p> <p> <span> Nous faisons ensuite apostiller en Israël ce document et vous en remettront un exemplaire qui sera opposable dés l'ouverture éventuelle de votre succession en France. </span> </p> </div> Tue, 23 Aug 2022 10:28:42 GMT https://www.europe-passport.co.il/blog-post-5 thumbnail main image https://www.europe-passport.co.il/blog-post-4 <div data-rss-type="text"> <h2> <span> איך מתחלקת ירושה של תושב צרפת בישראל? </span> </h2> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בשנים האחרונות מספר הצרפתים אשר השקיעו בנכסים בישראל או אשר עלו לישראל והתגוררו בה דרך קבע עלה באופן מהותי ביותר, ובכך מספר נכסים בבעלות צרפתים בישראל גדל , ובתי המשפט לענייני משפחה בישראל מתמודדים בשנים האחרונות עם מספר רב של תיקים בהם מעורבים הדין הצרפתי והדין הישראלי. </span> </span> </p> <p> <span> בהתאם לדין הישראלי, כאשר נפטר תושב צרפת והותיר נכסים בישראל , הרשם לענייני ירושות איננו מוסמך ליתן את צו הירושה (להבדיל מתיק בו המנוח היה תושב ישראל) אלא בית המשפט לענייני משפחה שבאזור סמכותו נמצא הנכס של המנוח, ולאחר מתן עמדת היועץ המשפטי לממשלה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> כך, השופט ישראלי עליו מוטלת האחריות ליתן צו ירושה לגבי חלוקת עיזבון מנוח תושב צרפת צריך בעצם לעמוד בנעליו של שופט צרפתי וליתן את צו הירושה של המנוח - כאמור התושב צרפת בהתאם לכללי הדין הצרפתי, בהתחשב מנקודת מבטו של הדין הצרפתי / כללי הדין הצרפתי בעניני ירושות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בתיק עיזבון של מנוח שהיה תושב צרפת בעת פטירתו . השופט הישראלי יבחן : </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> - מה עמדתו של הדין הצרפתי בתפיסתו לכללי המשפט הבן לאומי הפרטי לגבי נכסים של תושב צרפת נמצאים בישראל </span> </span> </p> <p> <span> - האם נכסי מנוח תושב צרפת הנמצאים בישראל יחולקו בהתאם לדין הירושה הצרפתי הפנימי או האם המנוח יכל היה לבחור בדין אחר </span> </p> <p> <span> - במידה והמנוח ערך צוואה בישראל , השופט הישראלי יבחרון האם הצוואה שנערכה בישראל על ידי המנוח הינה תקיפה מבחינת צורתה בהתאם לכללי הדין הצרפתי? </span> </p> <p> <span>  - האם ניתן להחיל את כל הוראותיה של הצוואה על נכסי המנוח תושב צרפת בישראל </span> </p> <p> <span> <span> - האם המנוח יכול היה לבחור כתושב צרפת בדין ישראלי כדין החל על ירושתו </span> </span> </p> <p> <span> או לחילופין האם ניתן להחיל רק חלק מהוראותיה מכיוון שהמנוח היה כרוך עדין בדין הצרפתי ובכך לא יכל לנשל מהירושה יורשים מוגנים </span> </p> <p> <span> - במידה והמנוח לא ערך צוואה בישראל אלא ערך צוואה בצרפת או מתנה בין בני זוג בפני נוטריון צרפתי השופט הישראלי יבחון האם צוואה זו הינה תקיפה וחלה גם על נכסי המנוח בישראל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> יש להבהיר כי הדין הצרפתי השתנה באופן מהותי בעקבות התקנה האירופאית החדשה </span> </span> <span> מספר 650/2012 אשר נכנסה לתוקף בדין צרפתי החל מתאריך 17.8.2015. </span> </p> <p> <span> כך, תקנת האיחוד האירופי מאפשרת לכל תושב צרפת להחיל על עזבונו חוקי מדינה שאינה חברה באיחוד האירופי, בתנאי כי למוריש יש זיקה לדין שהוא מחליט להחיל. </span> </p> <p> <span>  לדוגמא: מי שמחזיק באזרחות צרפתית ובאזרחות ישראלית יכול בהתאם לתקנה לבחור באופן מפורש בצוואה כי הדין הצרפתי לא יחול על עיזבונו ולבחור כי הדין הישראלי הוא הדין שיחול על עיזבונו, אפילו אם עורך הצוואה איננו תושב ישראל בעת עריכתה או בעת פטירתו. </span> </p> <p> <span> אפשרות זו פותחת למחזיקי דרכון צרפתי ודרכון ישראלי אפשרויות רבות שלא היו עד כה לתושבי צרפת : אפשרות להחיל את חופש הציווי שבדין הישראלי ולנטרל את כללי השריון בדיני הירושה הצרפתי (מנות משוריינות לילדים או לנכדים). </span> </p> <p> <span> כך, ניתנת זכות הבחירה לכל בעל אזרחות צרפתית ואזרחות ישראלית , אפילו אם הוא מתגורר בצרפת, להחיל את הדין הישראלי על נכסיו בישראל. </span> </p> <p> <span> בחירה זו צריכה להיקבע בצורה של צוואה נוטריונית, צוואה העומדת בדרישות הדין הצרפתי ובהתאם לתקנה האירופאית, בה המצווה יקבע באופן מפורש כי ברצונו לשלול את הדין הצרפתי ולבחור בדין הישראלי כדין שיחול על עיזבונו בארץ. </span> </p> <p> <span> <span> לנוכח ההבדלים בין הדין הצרפתי והישראלי בענייני ירושה, ובשל מורכבות הקביעה איזה דין יחול במקרים מסוימים, רצוי שעולים חדשים ותושבי חוץ המבקשים לערוך צוואה ולתכנן את ירושתם, יבררו מהו הדין שיחול על העיזבון, והאם הוראות הצוואה שלהם תכובדנה לפי אותי דין. </span> </span> </p> <p> <span> מומלץ כמובן כי צוואה של תושב צרפת החלה על נכסיו בישראל תיערך על ידי נוטריון או עורך דין המתמחה בדין צרפתי ובעיקר עורך דין שמכיר היטב את דיני הירושה הצרפתי ואת דרישותיה שלןהתקנה האירופאית החדשה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מומלץ לכל בעל אזרחות כפולה דהיינו אזרחות צרפתית ואזרחות ישראלית לפנות לעורך דין ונוטריון המתמחה בתחום דיני ירושה בצרפת והמכיר היטב גם כן את הדין הישראלי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> נושאי המאמר: </span> </p> <p> <span> ירושות בצרפת </span> </p> <p> <span> דיני ירושה בצרפת </span> </p> <p> <span> צוואה בצרפתית </span> </p> <p> <span> חוות דעת בדין צרפתי </span> </p> <p> <span> דין צרפתי ודין ישראלי  </span> </p> <p> <span>  עיזבון של תושב צרפת </span> </p> </div> Tue, 23 Aug 2022 09:58:58 GMT https://www.europe-passport.co.il/blog-post-4 thumbnail main image https://www.europe-passport.co.il/blog-post-3 <div data-rss-type="text"> <p> <span> מה הן ההשלחות של נישואין אזרחיים של ישראלים בעלי אזרחות צרפתית בצרפת או מחוץ לישראל ? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בשנים האחרונות הרבה ישראלים בעלי דרכון צרפתי או זוגות מעורבים צרפתי / ישראלי מחליטים להינשא בנישואין אזרחיים בעריה בצרפת או באחת ממדינות האיחוד האירופאי בהן נישואין אזרחיים הינם חוקיים. </span> </p> <p> <span> מעבר להתרגשות, הזוגות לא תמיד מודעים להשלחות המשפטיות או להליכים שעליחהם לעבור בכדי להיות מוכרים כבני זוג נשואים בישראל או בצרפת. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ראשית, לכל בני הזוג שהתחתנו בעיריה בצרפת, מומלץ לרשום את הנישואין מול משרד הפנים הישראלי , זאת בכדי שבני הזוג יהיו רשומים כנשואים בישראל. לצורך כך, בני הזוג צריכים להוציא תעודת נישואין צרפתית נושאת חותמת אפוסטיל ולפנות לנוטריון ישראלי בבקשה לאישור נכונות של תרגום נוטריוני של תעודת הנישואין הצרפתית שלהם (מצרפתית לעברית) - תעודת הנישואין הצרפתית מאומתת כדין תוגש למשרד הפנים אשר ירשום את הנישואין במרשם הישראלי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לבני זוג שהתחתנו בנישואין אזרחיים בחו״ל (אך לא בצרפת ) יש צורך לעבור את אותו ההליך מול משרד הפנים, אך בנוסף, כאשר אחד מבני הזוג הינו בעל אזרחות צרפתיחת או מחזיק בדרכון צרפתי, יש לפנות לקונסוליה הצרפתית המוסמכת בבקשה לרישום הנישואין במרשם הצרפתי ובעצם בבקשת ספר משפחה צרפתי (ראה הסבר באתר זה). </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> - רישום נישואין בצרפת </span> </p> <p> <span> - ספר משפחה צרפתי </span> </p> </div> Tue, 23 Aug 2022 09:51:21 GMT https://www.europe-passport.co.il/blog-post-3 thumbnail main image https://www.europe-passport.co.il/blog-post-2 Tue, 23 Aug 2022 09:46:24 GMT https://www.europe-passport.co.il/blog-post-2 thumbnail main image https://www.europe-passport.co.il/blog-post-1 <div data-rss-type="text"> <h3> <span> הדרכים החוקיות לאחר סירוב הנפקת דרכון צרפתי </span> </h3> <h3> <span> או סירוב רישום ילדים בקונסוליה הצרפתית </span> </h3> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מדוע מעמידים קשיים לישראלים בקונסוליה הצרפתית </span> </p> <p> <span> ומה הן הדרכים החוקיות  מול האטימות הבירוקרטית ?  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span>   בשנה האחרונה, הרבה ישראלים זכאים  לאזרחות צרפתית , אפילו אלה שתמיד היו רשומים בקונסוליה בארץ ותמיד החזיקו בדרכון צרפתי, עוברים קשיים רבים מול מחלקת הדרכונים בקונסוליה  הצרפתית בתל אביב או מול מחלקת דרכונים בקונסוליה הצרפתית בירושלים כאשר הם רוצים לחדש את דרכונים הצרפתי או לקבל תעודת זהות צרפתית  או אפילו שמבקשים  לרשום את ילדיהם כצרפתים. בספר משפחה צרפתי . </span> </p> <p> <span> <span>  הסיבה הינה כי משרד החוץ הצרפתי נתן לקונסוליות הצרפתיות בכל העולם הוראות ברורות לגבי זכאים שלא נולדו בצרפת : כל מבקש אזרחות שמקור זכאותו בהורשה בלבד - ולא מכוח לידה בצרפת או התאזרחות - נדרש להציג בפני הרשות הקונסולרית את הוכחות מקור זכאותו , את כל התעודות מהמרשמים הצרפתיים ובאופן שהנוהג, לאחר שלוש דורות של זכאות בהורשה  נשלח להליך של אישור זכאות לאזרחות צרפתית אל מול בית המשפט  בצרפת. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בדרך כלל, מבקש הדרכון הצרפתי נדרש למלא טופס ולצרף מסמכים, לצרף מסמכים ישראליים עם אפוסטיל ותרגומים על ידי מתרגם מוסמך וזאת ללא שום הסבר נוסף, אך בעצם, </span> </span> <span> <span> מפנה אותו הקונסוליה הצרפתית  להליך של בקשת תעודה המעידה על אזרחות צרפתית  אל בית המשפט המנהלי לענייני אזרחות בצרפת – המבקש לא ממש מודע למהות בקשתו: הוא בעצם תובע את הרשות המנהלית הצרפתית ומבקש ממנה לאשר את זכאותו. מהרגע שנפתח ההליך, אין דרך חזרה, התיק תקוע ומסומן  בקונסוליה הצרפתית, במשרד החוץ הצרפתי וכמובן במערכת בתי המשפט הצרפתים .  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ההליך המנהלי הינו ארוך במיוחד ( בין 3 ל 6 שנים ) ודורש ליווי של עורך דין המתמחה בחום האזרחות הצרפתית. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> משרדנו מייצג במסגרת הליך המנהלי אך מציע שלא להכנס להליך הזה, כי קיימות אופציות אחרות , הליכים משפטיים האחרים לקבלת האזרחות הצרפתית, יעילים יותר וקצרים יותר. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> איך הדברים מתנהלים בפועל? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לרוב המקרים, ניתן להימנע מההליך מול בית המשפט המנהלי ולנסות להציג בפני הקונסוליה הצרפתית את כל המסמכים ולדרוש נימוק בכתב. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> במידה והקונסוליה בכל זאת מסרבת להנפיק את הדרכון הצרפתי או לרשום את הילדים ללא נימוק בכתב, ניתן לפנות למבקר הקונסוליה , לכן הפתרון הטוב ביותר הוא לנסח מייל בו דורשים נימוק בכתב (כך שלקונסוליה אין ברירה אלא לבדוק שוב את התיק או לנמק את סירובה). לרוב המקרים, דרישת הנימוק המשפטי והודעה על רצון הפניה למבקר הקונסוליות עובדת והקונסוליה , במידה ואין סיבה משפטית לנימוק, חוזרת בהחלטתה וכן מסכימה להנפיק דרכון צרפתי למבקש או לרשום את ילדיו </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> במידה והקונסוליה מנמקת את סירובה, קיימת אפשרות שניה  : </span> </span> <span> בקשת עמדת היועץ המשפטי לממשלה הצרפתי ( לאחר סירוב) : </span> <span> <span> במידה והעמדה הינה חיובית אז הקונסוליה הצרפתית תנפיק את הדרכון של המבקש או תרשום את ילדיו בספר משפחה הצרפתי. במידה ועמדת היועמ״ש הינה שלילית, התיק נשלח לבית המשפט. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> האופציה השניה הינה </span> </span> <span> תביעת אזרחות צרפתית בבית המשפט המחוזי בצרפת. </span> <span> <span> ההליך הינו הליך קצר יותר בזמן (שנה עד שנה וחצי), מתנהל מול שופט וכנגד הפרקליטות הצרפתית, כולל כתבי טענות בצרפתית , סיכומים בצרפתית ודיון בבית המשפט. </span> </span> </p> <p> <span> בסיום ההליך לתביעת אסזרחות צרפתית בבית המשפט המחוזי, מתקבל פסק דין חלוט אשר תקף כפלי כל הרשויות. פסק הדין מסוג זה המאשר את הזכאות לאזרחות צרפתית הינו תקף כלפי הדורות הבאים גם כן - הוא מהווה הוכחת אזרחות צרפתית שלא ניתנת לסתור. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> כאשר אתם בוחרים בעורך דין , יש לבדוק בקפדנות כי עורך הדין מבין היטב בתחום האזרחות צרפתית. לכל נושא הקשור לחידוש אזרחות צרפתית - דרכון צרפתי - ליווי משפטי בהליך אישור אזרחות צרפתית - הנכם מוזמנים לעיין באתר שלנו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> כאשר אתם מסורבים להוצאת דרכון צרפתי או לרישום ילדים בספר משפחה צרפתי, אנו ממליצים שלא להתחיל שום הליחך ללא קבלת יעוץ משפטי . </span> </p> <p> <span> לצערנו אנו רואים פעמים רבות מגיעים אל משרדנו לקוחות שפנו לנותני שירות משפטי שאינם עורכי דין ולכן לא מכירים היטב את החוק, את דרכי הפעולה של הפרקליטות נהצרפתית או של הרשות המנהלית הצרפתית , שלא יכולים לזהות מלכודות או בעיות משפטיות העלולות להפיל את התיק . לדוגמא: אפוסטיל שלא מתקבלת בצרפת, זלזול בהוצאת תיק התאזרחות ותפיסת התיק על ידי הרשדות המנהלית , מכתבי הזהרה שלא נערכו במידה ומסמך מסויים לא נגיש וכו ... </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5623264,00.html" target="_blank"> https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5623264,00.html </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בכתבה זו תוכלו למצוא מידע בנושאים: </span> </p> <p> <span> אזרחות צרפתית בית משפט </span> </p> <p> <span> <span> אזרחות צרפתית </span> </span> </p> <p> <span> קונסוליה צרפתית </span> </p> <p> <span> תעודה המעידה על אזרחות צרפתית </span> </p> <p> <span> תביעת אזרחות צרפתית </span> </p> </div> Tue, 23 Aug 2022 09:15:14 GMT https://www.europe-passport.co.il/blog-post-1 thumbnail main image